ניתוח שבר אולקרנון
מהו ניתוח שבר אולקרנון?
האולקרנון הוא הבליטה האחורית במרפק. מטרת הטיפול בכל שבר היא להחזיר את השבר לעמדה מקובלת ולקבעו על מנת שהגוף יוכל להחלים בעמדה זו. שברי אולקרנון עם תזוזה אינם יכולים להיות מיוצבים על ידי גבס, כיוון שהשריר התלת ראשי (טרייספס – שריר הזרוע האחורי) מפעיל כוח רב על הפיסה המקורבת של העצם ומושך אותה מהמקום. לכן על פי רוב הטיפול השבר אולקרנון הוא טיפול ניתוחי.
מטרת ניתוח שבר אולקרנון היא כמובן שחזור השבר לעמדה מקובלת, וקיבועו.
הניתוח יבוצע בגישה פתוחה (Open Reduction), ולאחריה יתבצע קיבוע פנימי של השבר, לרוב על ידי תילי קירשנר ולולאת מתח (Internal Fixation). אתם עשויים לשמוע את הרופא מתאר את הניתוח בראשי התיבות ORIF – שחזור פתוח וקיבוע פנימי. מסמרי המתכת ולולאת המתכת על פי רוב אינם מצפצפים בגלאי מתכות בגלל גודלם.
במהלך הניתוח המנתח יבצע חתך של העור מעל אזור השבר, יפריד את הרקמות הנמצאות בין העור לבין העצם, ישחזר את השבר למקומו ויקבע אותו. בגמר הניתוח העור ייסגר, ולאחר מכן, על פי הממצאים בניתוח תבוצע חבישה של היד, או סד גבס לצורך הגנה על התיקון שבוצע.
מה התוצאה הצפויה לאחר ניתוח ORIF של שבר אולקרנון?
התוצאות של ניתוח שבר אולקרנון תלויות בהרבה משתנים – וביניהם איכות העצם (אוסטיאופורוזיס לדוגמה), גיל המטופל (יכולת ההחלמה), מידת הריסוק של השבר, מידת המעורבות המפרקית של השבר.
המטרה היא לנסות ולשחזר את תפקוד היד למצבה לפני הניתוח, אולם בדרך כלל ישנו אובדן מסוים של טווח תנועה. ההפרעה בטווח התנועה על פי רוב אינה מפריעה לתפקוד יום-יומי.
בגמר הניתוח, המנתח יוכל לפרט את הממצאים, ומכאן לשער את התוצאות הצפויות.
בניתוח שבר אולקרנון היד מושמת בסד גבס כאשר שורש היד והאצבעות במנח המוריד מתח מהתיקון.
לפני הניתוח תתבקשו לבצע את הפעולות הבאות:
• להוריד ביגוד (למעט חלוק של בית חולים), עדשות מגע, איפור, לק ואודם.
• להוריד פירסינג מכל אזור בגוף. במידה ופירסינג לא יורד לפני הניתוח הוא יוסר מכל אזור בגוף בחדר ניתוח.
• להוריד מכשיר שמיעה / משקפיים ולהוציא שיניים תותבות. (השמירה על השיניים התותבות ומכשיר השמיעה היא באחריות המטופל ו/או משפחתו). אפשר לשמור את השיניים בקופסה ייעודית שניתנת במחלקה. בשום אופן, אין לשמור על השיניים ומכשיר השמיעה מתחת לכרית, בכיס החולצה או במקומות אחרים זאת כדי למנוע את אובדנם.
• יש להסיר את כל התכשיטים ולמסור לבני המשפחה. נא לא להשאיר חפצי ערך ללא השגחה.
ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה:
בגמר הניתוח היד תיחבש (עם או בלי סד גבס). את החבישה אין להחליף עד לביקורת הראשונה שתערך כשבועיים לאחר הניתוח עצמו. בכל מקרה יש להימנע מעומסים על היד למשך 6 שבועות.
מיד לאחר הניתוח ניתן להתחיל הפעלה עצמית של היד. במידה והשבר ימצא יציב להפעלה מידית לאחר הניתוח – יום למחרת הניתוח תתחיל הפעלה של המרפק בעזרת פיזיותרפיסטים.
• לאחר הביקורת הראשונה המנתח ייתן הנחיות פרטניות על פי ממצאי הניתוח, ובהן הנחיות לריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה לגבי ההפעלה המותרת.
• לאחר שבועיים מהניתוח לרוב מתחילים הפעלה אקטיבית ואקטיבית נעזרת – למטרת שיפור הטווחים של שורש היד והאצבעות.
• לאחר שלושה שבועות מהניתוח ניתן להתחיל טיפול בצלקת על מנת להפחית את רגישות הצלקת ולשפר את המראה. הטיפול יכול לכלול עיסויים מקומיים, חבישות עם מדבקות סיליקון, גלי אולטרה-סאונד. לרוב, הטיפול נמשך מספר שבועות תחת השגחת מרפאה בעיסוק.
• לאחר 4 שבועות מיום הניתוח אפשר להתחיל הפעלה פסיבית וכנגד התנגדות גוברת, כאשר לאחר 6 שבועות (בכפוף לאישור המנתח וצילומים עדכניים) לרוב אפשר להתחיל להפעיל עומסים על היד לחיזוקה.
• לאחר 3 חודשים מותרת חזרה לפעילות מלאה, כאשר לעתים יש צורך בהמשך פיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק לצורך המשך שיפור טווחי התנועה.
החלמה מלאה צפויה לאחר שנה מהניתוח.