ביופסיית עור

ביופסיה היא פעולה של חיתוך והסרת נגעים מהעור כדי לבצע בהם אבחון. הביופסיה מתחלקת לשני סוגים:אחת מיועדת להסרת הנגע בשלמותו בעזרת ניתוח ואילו השנייה מיועדת לדגימה לצורך ביצוע אבחנה.

מהי ביופסיית עור?

המונח ביופסיה מתייחס לפעולה של חיתוך והסרה של נגע מסוים מהעור. הנגע שמוסר מונח בכוסית עם חומר משמר (פורמלין), ובהמשך עובר עיבוד במעבדה פתולוגית. לבסוף מתבצעת בדיקה תחת המיקרוסקופ על ידי רופא, על מנת להגיע לאבחנה. לעיתים יש צורך בביצוע בדיקות נוספות במעבדה, כולל בדיקות מולקולריות וגנטיות.

האם יש סוגים שונים של ביופסיות עור?

ניתן לחלק את ביופסיות העור לשני סוגים עיקריים:

1. הסוג הראשון של ביופסיית עור המכונה “Excisional biopsy” מיועד להסרת הנגע בשלמותו, ולרוב מתבצע בחדר ניתוח. במסגרת הניתוח מתבצע חתך סביב הנגע והפגם בעור נתפר. היתרון של ביופסיה מסוג זה הינו שהנגע נכרת בשלמותו. החיסרון הוא שההליך יותר מורכב, יש צורך בחדר ניתוח והפגם האסתטי הוא משמעותי יותר.

2. הסוג השני של ביופסיית עור בנוי מביופסיות אבחנתיות שמטרתן לאו דווקא להוציא את הנגע בשלמותו, אלא להוציא דגימה ממנו על מנת לבצע אבחנה של הנגע תחת המיקרוסקופ. היתרונות של ביופסיה מסוג זה הם שהפרוצדורה הינה יחסית פשוטה, יכולה להתבצע במשרד הרופא והפגם האסתטי הינו מוגבל. החיסרון הוא שפעמים רבות הנגע לא מוסר בשלמותו ולכן אם אכן מדובר בסרטן יש צורך בפרוצדורה ניתוחית נוספת להשלמת הכריתה של הנגע.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של ביופסיית עור אבחנתית:

1. ביופסיית נקב (Punch biopsy) – באמצעות בסכין גלילית, לרוב בקוטר של כ-4 מ”מ, מוצא גליל עור באותו הקוטר. לעיתים יש צורך בתפר לאחר הביופסיה ולעיתים מספיקה חבישה בלבד.

2. ביופסיית גילוח (Shave biopsy) – באמצעות סכין כירורגית המונחת באופן מקביל לעור מתבצע “גילוח” של הנגע הבולט. לאחר מכן הדימום נעצר באמצעות חבישה או מחט חשמלית.

3. ביופסיה INCISIONAL – באמצעות סכין כירורגית מבוצע חתך אשר מסיר חלק מהנגע בגודל משתנה לפי החלטת הרופא המנתח. לרוב לאחר הביופסיה יש צורך בתפרים.

האם ביופסיית עור כרוכה בתופעות לוואי?

כל הליך הכולל חיתוך של העור עלול להיות כרוך בתופעות לוואי. ראשית, ההליך מתבצע בהרדמה מקומית, כך שההליך עצמו אינו כואב אך זריקת ההרדמה עלולה להיות לא נעימה. שנית, ישנו סיכון נמוך לתופעות לוואי לאחר הפרוצדורה. אלה כוללות בין היתר דימום, זיהום ועוד. לבסוף, כמעט כל פרוצדורה משאירה צלקת באזור החתך.