מהי ההשפעה של סטיגמות חברתיות על מטופלות בסרטן השד

סטיגמות הקשורות לבריאות מוגדרות בדרך כלל כחוויה אישית פחות נעימה המובילות לתחושות הדרה, דחייה, המעטה בערך העצמי ואף האשמה עצמית, שנובעות משיפוט חברתי שלילי. כאשר אישה חולה בסרטן השד, המחלה שלה לא מתמקדת רק באיבר עצמו שחולה, אלא קשורה גם לדרך בה היא תופסת את עצמה.

סרטן השד מתבטא בצמיחה לא מבוקרת של תאים הנמצאים באונות השד או בצינוריות החלב שבשד. התאים בעלי מאפיינים ממאירים ובהתאם עלולים לשלוח גרורות ולהתפשט לאזורים נוספים בגוף. אמנם סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים, אך גם גברים נמצאים בסיכון למחלה באופן נדיר. השד בנוי מ10 – 12 אונות, צינוריות חלב ובלוטות חלב, רקמה שומנית ורקמת חיבור. בכל אונה ישנן בלוטות חלב המייצרות את החלב במהלך תקופת ההיריון וההנקה. האונות ובלוטות החלב מחוברות יחד לצינוריות החלב המובילות את החלב לפטמה. השד מושפע ממגוון גורמים כגון גיל, מחזור חודשי, הריון והנקה ואפילו נטילת גלולות והפסקת הוסת. גם רקמת החיבור חווה שינויים לאורך חיי האישה. היא יכולה להימתח ולהתרופף וכל זאת בהתאם לשינוי במשקל ושינויים הורמונליים.

מהם הגורמים לסרטן השד ?

הסיבות הישירות למחלה אינן ידועות באופן מלא, עם זאת קיימים גורמים שונים המעלים את הסיכון למחלה' ביניהם ניתן למנות:

1. גיל - הסיכון לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל ונפוץ יותר בקרב גילאי 50 ומעלה.
2. היסטוריה משפחתית – אצל נשים שבמשפחתן (הקרובה והרחוקה) יש חולים אשר חלו בסרטן השד או השחלה, או נשים בעלות נשאות של מוטציה גנטית (BRCA1 או BRCA2), נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.
3. מבנה השד – נשים בעלות מבנה שד צפוף, כלומר רקמת השד שלהן בנויה בעיקר מרקמת חיבור ומעט רקמת שומן, בעלות סיכון גבוה יותר למחלה.
4. היסטוריה רפואית – מחלה קודמת של סרטן שד, הימצאות נגעים טרום ממאירים או טיפולים בקרינה לאזור בית החזה, מעלים סיכון למחלה.
5. טיפולים הורמונליים – נטילת טיפול הורמונלי חלופי, נשים שכלל לא ילדו או שילדו מעל גיל 35, נשים שלא הניקו מעולם או הניקו פחות משנה ונשים שקיבלו מחזור טרם הגיען לגיל 11, בעלות סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.
6. אורח חיים – במחקרים שונים נמצא קשר הדוק בין הסיכון לחלות בסרטן השד לבין עישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, צריכת אלכוהול מופרזת ותזונה לא בריאה.

השפעות הסטיגמות החברתיות בקרב מטופלות בסרטן השד

סטיגמות הקשורות לבריאות מוגדרות בדרך כלל כחוויה אישית פחות נעימה המובילות לתחושות הדרה, דחייה, המעטה בערך העצמי ואף האשמה עצמית, שנובעות משיפוט חברתי שלילי. כאשר אישה חולה בסרטן השד, המחלה שלה לא מתמקדת רק באיבר עצמו שחולה, אלא קשורה גם לדרך בה היא תופסת את עצמה. לדוגמא: נשים שעוברות טיפולים כימותרפיים עלולות לחוות שינויים במראה החיצוני שלהן כמו אובדן שיער ושינויים במשקל, זה עלול לגרום להן להרגיש לא בנוח עם המראה החיצוני שלהן, במיוחד בחברה של ימינו שמעודדת מודל יופי מסוים. דוגמא נוספת היא סטיגמה הקשורה למיניות, מכיוון שטיפולים בסרטן השד עלולים להשפיע על הפוריות ותחושת המיניות הכללית, נשים רבות ירגישו שאינן מיניות או מושכות מספיק עבור בני הזוג שלהן. לבסוף קיימת גם הסטיגמה שסובבת סביב חמלת יתר, כאשר נשים רבות מתמודדות עם חמלת יתר מהסביבה בעקבות מצבן, שעלולה לייצר אצלן רצון להתרחק מבני משפחה, חברים ועוד.

בנוסף לאמור לעיל, כריתת שד, המהווה חלק מהטיפול בסרטן השד, יכולה לשמש כסטיגמה הגופנית והחברתית אולי המשמעותית ביותר. השד הוא הסמל המובהק ביותר של הגוף הנשי, והמהלך של כריתת שד מלווה בסטייה חזקה מהנשיות והנורמה הנשית, עד לכדי מצב של ביצוע ניתוח שחזור שד בכדי להסתיר את המצב שנתפס בעיניהן כחריג.

הסטיגמה המלווה סרטן באופן כללי, וסרטן שד בקרב נשים בפרט גורמת לתחושות דיכאון, בעיות שינה הפוגעות באיכותה, ירידה בביצוע פעילויות יומיומיות ועוד.  במחקרים שונים אף נמצא כי הסטיגמות החברתיות המלוות את הנשים משמעותיות עבורן כל כך, עד כי רבות מהן מתעכבות בקבלת טיפול מוקדם או נמנעות מלהישאר בטיפול עד סיומו.

אבחון מוקדם וטיפול יעיל

במרכז רפואי רמת אביב, הוקם  המרכז לבריאות השד, המסייע באבחון מקדים של המחלה באמצעות שיטות חדשניות מהמתקדמות ביותר. השיטות כוללות :

1. בדיקת ממוגרפיה – שיטה ייחודית המתקיימת במרכז לבריאות השד ונקראת 3 Dimensions Mammography System. המכשיר משתמש בקרינה המספקת תמונות תלת ממדיות אבחנתיות ברזולוציה גבוהה, אשר מסייעות לבודק להגיע לאבחונים מדויקים. הקרינה הנפלטת ממכשיר זה נמוכה יותר בהשוואה לממוגרפיה רגילה וללא עליה בתוספת הקרינה. יתרון משמעותי שקיים למכונה זו הוא הארגונומיה המיוחדת והמותאמת של האביזרים. כך ניתן לבצע את הבדיקה עם ירידה בלחץ פיזי על שד האישה ובצורה נוחה ונעימה יותר למטופלת.
2. בדיקת ממוגרפיה עם חומר ניגוד דומה לבדיקת ממוגרפיה רגילה אך בתוספת הזרקת חומר ניגוד המסעייה בהדגשת גושים ברקמת השד שלא ניתן לראות בממוגרפיה רגילה. במהלך הבדיקה משתמשים בחומר ניגוד המקנה רזולוציה גבוהה וכמעט שווה לMRI מבחינה אבחנתית. בעזרת הבדיקה ניתן לדעת מה היקף המחלה בשד ולאבחן ממצאים נוספים.
3. בדיקת אולטרסאונד- בדיקה בה נעשה שימוש בגלי קול בתדירות גבוהה ללא קרינה מייננת. בדיקה זו משלימה  לבדיקת ממוגרפיה המתאימה במיוחד לנשים שמבנה השד שלהם סמיך. בעזרתה ניתן לזהות הבדלים בצפיפות הרקמה ולהבחין בין גושים מוצקים וציסטות בשד. בדיקת US בטוחה גם לנשים בהריון ,מומלצת לנשים עם שיתלי סיליקון ונשים צעירות ,בעלות רקמת שד צפופה יותר.הבדיקה מבצעת על ידי רדיולוגים מומחים בתחום הדמיית שד.
4. ביופסיית שד – המאבחנת את אופי הגידול(שפיר/ממהיר) וכך מסעיית לרופאים להחליט על אופן הטיפול.חשוב לציין שבדיקה זו מאבחנת גם דלקתות עוריות וכו" העלולות להופיע בשדיים. פעולת הביופסיה מתבצעת בעמצאות מחת ייעודית תחת מכשיר US ,לאחר לקיחת הדגימה ,מועבר לבירור ציטולוגי במעבדה.

לסיכום, נשים החולות בסרטן השד מתמודדות עם סטיגמות רבות אשר משפיעות עליהן מבחינה פסיכולוגית וחברתית ופוגעות באיכות החיים שלהן. החדשות המעט מרגיעות הן, שאבחון מוקדם מגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה, מאפשר המנעות מטיפולים מורכבים ויכול להציל חיים. מרכז רפואי רמת אביב מציע מגוון בדיקות וטיפולים לאבחון וטיפול בסרטן השד, אשר מתבצעות על ידי טובי המומחים בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. למידע נוסף וקביעת תור פני אלינו.