על סוגי סרטן השד ועוד: מסע מטופלת

סרטן השד – מסע מטופלת. תוצאות הביופסיה חזרו והאבחנה היא גידול ממוקד לשד ו/או קשרי הלימפה, מה הצעדים הראשונים? איך מחלימים?

סרטן השד היא המחלה השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי.  בישראל מאובחנות מידי שנה כ-5,500 נשים עם גידולי שד, כ-4,700 מהן עם גידולים פולשניים והיתר - גידולים המוגבלים לצינורות החלב "carcinoma in situ" (גידול תוך צינורי).  בשנת 2020 דווח על למעלה מ-2.26 מיליון מקרים חדשים המהווים 24.5% מכלל גידולים סרטניים בנשים. המאמר שלפניכם יתמקד בסוגי סרטן השד עם גידולים פולשניים ובצעדים שיש לנקוט למטרות ריפוי והחלמה.

כייצד מתפתח סרטן השד?

סרטן השד מתחיל בשגשוג בלתי תקין של תאי הציפוי של החלק הפנימי של צינורות ואשכולות החלב בשד, המכונים "תאי אפיתל". מרבית הגידולים מאובחנים בשלב פולשני, כלומר לאחר שפרצו מתוך "ממברנה בזאלית" העוטפת את תאי הציפוי וחדרו לתוך רקמת השד הסמוכה.  למעלה מ-85% מהגידולים הפולשניים יזכירו מבנה של צינורות החלב ויקראו invasive ductal carcinoma ("גידול צינורי פולשני") השאר יראו מבנה המזכיר שגשוג לא תקין של אשכולות החלב ויכונו invasive lobular carcinoma ("גידול לובולרי פולשני"). לעיתים מופיעים שני המרכיבים בגידול.  בישראל למעלה מ-90% מהגידולים מאובחנים כשהם ממוקמים במקביל לשד ו/או לקשרי הלימפה והם מוסרים בניתוח בסמוך לאבחנה, או לאחר טיפול טרום ניתוחי המקטין את נפח הגידול.

מי נמצא בסיכון לחלות?

גורמי הסיכון העיקריים הם:

• מין - נשים בסיכון גבוה פי 100 בהשוואה לגברים.
• גיל - המחלה שכיחה בעיקר אחרי גיל 50. בישראל: חציון הגיל באבחון גידול פולשני הוא 63 שנים בנשים יהודיות ו- 56 שנים בנשים ערביות.
• מוצא אתני – בישראל המחלה שכיחה יותר בנשים יהודיות לעומת נשים ערביות: שיעור ההיארעות ל-100,00 בנשים יהודיות 89 לעומת 54 בנשים ערביות.

מאחר שמדובר במחלה שכיחה, ברב המקרים לא ידוע גורם ספציפי. ישנם מצבים בהם העלייה בסיכון היא משמעותית מאד, למשל: פגיעה מולדת ("נשאיות") בגנים BRCA1/2 או בגנים נוספים שהוכחו כקשורים במחלה, או קרינה לבית החזה לצורך טיפול במחלה אחרת, כמו לימפומה מסוג הודגקין, בנערות מתבגרות ובנשים צעירות. כמו כן, קיימת אסוציאציה עם סיפור משפחתי לגידולי השד ככלל, מצבים הורמונליים מסוימים כמו חשיפה מתמשכת להורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון במהלך החיים (למשל בטיפול חיצוני ממושך אחרי הפסקת המחזורים), ביופסיות שד קודמות שהראו שגשוג בלתי תקין טרום סרטני, שתיית יתר של אלכוהול בנשים צעירות ועוד.

כיצד מתבצעת האבחנה?

לצורך אבחנה נדרשת בדיקה פתולוגית מביופסיה ראשונית בשד וכן, בדיקה של רקמת הגידול שהוסרה בניתוח. הביופסיה הראשונית מבוצעת לרב בהחדרת מחט לממצא נמוש או נצפה תחת אולטרסאונד שד ובמידה והממצא נראה רק בממוגרפיה או MRI, תילקח דגימה בהכוונה של צילומים אלו. בבדיקה הפתולוגית ייקבע באם מדובר בגידול פולשני או לא פולשני, מה דרגת האלימות (בין 1 ל-3) של תאי הגידול בהסתכלות תחת מיקרוסקופ, האם יש ביטוי קולטנים (רצפטורים) להורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון) בגרעיני התא והאם קיים ביטוי יתר של חלבון ה- Her2 במעטפת תאי הגידול הפולשני.  ייתכן והרופאים יפנו לצילומים נוספים כמו MRI שדיים או פט סיטי כדי לקבל מידע על היקף המחלה.

למי פונים לאחר אבחנה של גידול בשד?

הכתובת הראשונה תהיה התייעצות רפואית עם כירורג שד ורופא אונקולוג מומחה בגידולי שד וכמו כן, כדאי מאד לשתף את רופא המשפחה בתהליך. מומלץ לא להיות לבד ולהתחיל את תהליך עם לווי של אדם קרוב כמו קרוב/ת משפחה או חבר/ה ואף לבקש ממנו/ה להגיע להתייעצויות הרפואיות הראשונות. לקראת הפגישה הראשונה כדאי להצטייד בתשובות הבדיקות שבוצעו ובעותקי דיסק של הצילומים וכן במידע רפואי כללי. מומלץ אף להכין רשימת שאלות. המרכז לבריאות השד שבמרכז רפואי רמת אביב מאגד תחת קורת גג אחת את מיטב המומחים באבחון וטיפול בסרטן השד.

בתקופה הסמוכה לאבחנה, יש ליידע את המזכירה בקופת החולים על האבחנה ולקבל "קוד חולה קשה", שיזכה בהטבות במערכת הבריאות.  מומלץ לתאם פגישה עם עובדת סוציאלית בקופת החולים או בבית החולים לצורך מידע על מיצוי הזכויות וכמובן לתמיכה לפי הצורך. חשוב להרגיש בנח עם הרופאים המטפלים ומותר וראוי לקבל חוות דעת נוספת להחלטות חשובות.

מהו טיפול מקומי ?

ישנם סוגי סרטן השד אשר מאפשרים טיפול מקומי, כולל ניתוח להסרת הגידול ובמידה והגידול פולשני וקשרי הלימפה נראים בלתי נגועים, גם דגימה של "קשר זקיף", שהוא קשר לימפה ראשון שאליו יכולים להתנקז תאי גידול מהשד. כיום, במרבית הגידולים ניתן להסיר רק את האזור הנגוע ולהקרין את רקמת השד הנותרת לאחר הניתוח – לרב בטיפולים יומיים למשך כ-3 או יותר שבועות.  במקרים נבחרים, אפשר לתת קרינה חד-פעמית לרקמת השד הסמוכה לגידול בזמן הניתוח (במקום בקרינה חיצונית), או להימנע מקרינה כלל (בחלק מנשים מבוגרות עם גידול שד מוקדם הורמוני).  במיעוט הגידולים, הרופאים ימליצו על הסרה מלאה של השד ולעיתים תידרש הסרה של קשרי לימפה מרובים בבית השחי ו/או קרינה לדופן בית החזה לאחר כריתת שד מלאה.

אילו סוגי סרטן שד פולשניים קיימים ואיך זה משפיע על הטיפול הסיסטמי?

טיפול "סיסטמי" מיועד לגידולים פולשניים והוא כולל (לבד או בשילוב): כימותרפיה, טיפול אנטי-הורמונלי וטיפול ביולוגי כנגד Her2.  לאחרונה התווסף מידע על טיפולים באימונותרפיה, יחד עם הכימו ולאחריה, בחלק מסוגי הגידולים ועל טיפול בחלק מהנשאיות של BRCA1/2 בתכשירים המכונים "מעכבי PARP" (טיפולים אלו טרם הוכללו בסל הבריאות בישראל).  ההמלצות לטיפול מושפעות ממאפייני הגידול, הסיכון שיחזור בעתיד, תופעות לוואי צפויות ומצבה הרפואי הכללי של המטופלת וכן מידע גנטי. טיפול יכול להיחשב "מונע - adjuvant" כאשר ניתן לאחר הסרת הגידול, או neo-adjuvant כאשר הוא ניתן טרם הניתוח לצורך הקטנת עומס המחלה והיקף הניתוח הנדרש.

מה עם החלמה?

החלמה היא חלק חשוב בתהליך הריפוי. לרב מתמקדים בה בתום התקופה שכוללת ניתוח, קרינה וטיפולים כימיים, לבד או משולבים בטיפולים ביולוגים. ישנה חשיבות רבה בהיכרות עם תופעות לוואי שכיחות כמו גלי חם, כאבים במקומות שונים בגוף אחרי הפסקת הטיפולים הכימיים, שימור בריאות העצם ושמירה על משקל תקין, הפחתת חרדה וקשיי שינה וחזרה למעגל תפקוד מלא.  לווי מקצועי יכול לסייע.

לסיכום

גידולי שד הם מחלה שכיחה בנשים ולכן, ישנה חשיבות גבוהה לגילוי בשלב מוקדם, לאפיון מדויק ולקבלת כל המידע הנדרש על המחלה ודרכי הטיפול.  סיכויי הריפוי טובים במיוחד כאשר מתקבלות החלטות ראויות בסמוך לאבחנה. מותר וראוי לקבל חוות דעת נוספת להחלטות חשובות וחשוב מאד לקבל לווי בתהליך עם חברי הצוות המטפל. 

באיחולי בריאות טובה!!!