התלונה הגניקולוגית הנפוצה ביותר של מטופלות

בואי לגלות מה התלונה הגניקולוגית הנפוצה ביותר, כייצד מטפלים בה ואיך תשמרי על בריאותך האינטימית.

מאת ד"ר וינטרוב

התלונה הנפוצה ביותר של מטופלות במרפאתו של רופא נשים היא כאב, צריבה, שריפה או גרד באיבר המין החיצון, בשפתי העריה. הבנת הפיזיולוגיה של העריה והנרתיק והטמעה של התנהגויות מסוימות (שיפורטו בהמשך) יכולים לעזור לפתרון הטרדה.

לדוגמה, כדי לשמור על היגיינת הפה ולבטל טעם וריח רע מהפה, למדנו כבר בגיל צעיר מאוד את סוד מברשת ומשחת השיניים. בבוקר, כשאנו מתעוררים עם שחר וריח "ורדים" בוקע מפינו, אנו יודעים מה הפתרון ואיננו פונים לרופא השיניים, שמא לקינו במחלה פתאומית.

לא כך הדבר כשמדובר בטרדה באיבר המין החיצון. נערה צעירה נחשפת לאיבר מינה בסביבות גיל 11 עד 14 עם קבלת המחזור. גם אז ההתייחסות לנושא היא שטחית ומתרכזת סביב נושא המחזור החודשי הסדירות שלו, כמותו והתופעות הנלוות.

ההזדמנות הבאה, שאישה צעירה נחשפת לאיבר מינה הוא בתחילת קיום יחסי מין, בסביבות גיל 16 עד 18. מכאן אפשר להבין שהחשיפה של אישה צעירה לאיבר מינה מתרחשת בגיל מאוחר יחסית, וכשהיא אדם מעוצב מבחינת מבנה אישיותה וציפיותיה.

במפגש "קלאסי" עם מטופלת מתקיים ריטואל קבוע המדגיש את פתאומיות האירוע, כשלרוב אינה יכולה למסור הקשר נסיבתי ברור לאירוע זה. רק תחקור נוסף יביא את האישה לספר על יחסי מין קודמים (מספר שעות או מספר ימים), הליכה ממושכת (מסע קניות), ישיבה ממושכת (בעבודה או לימודים), פעילות פיזית (רכיבה על אופניים) או שימוש ממושך בתחתונית (מגן תחתון) מתחת למכנסיים הדוקים במיוחד (הכול לפי צו האופנה).

הנרתיק - חשוב לדעת

מבנה הנרתיק הוא דמוי צינור באורך 8 עד 12 ס"מ. הנרתיק ממוקם באגן ונוטה כלפי הקרקע (בעמידה). קצהו הפנימי סגור ולתוכו בולט צוואר הרחם. קצהו החיצון נפתח בין הרגליים, בין שפתי העריה (שפתי אבר המין החיצוני).

הנרתיק הוא צינור שרירי המרופד על ידי רקמה רירית בדומה לרקמה המצפה את חלל הפה. בניגוד לרקטום למשל, שניתן לשלוט על ריקונו על ידי שליטה בשריר הסוגר אותו, או פי הטבעת או הפה והלוע למשל שם השליטה מתוחכמת אף יותר ומאפשרת בליעה, יריקה וכדומה, אין לנרתיק שריר יעיל לשליטה על תחולתו. כמו בכל הרקמות הריריות בגוף (רקטום, אף, לוע וכדומה) גם הרקמה הפנימית של הנרתיק היא רקמה מפרישה, דבר שהוא רגיל ותקין מעצם הגדרתו.

החשיפה של חלל הנרתיק לפני השטח החיצוניים (החדרת טמפון, יחסי מין וכדומה) מביאה לחדירת חיידקים ופטריות, תהליך שברוב המכריע של המקרים הוא תהליך פיזיולוגי תקין. גם הווסת, שהיא הפרשה דמית הנוצרת ברחם ועוברת דרך הנרתיק החוצה, היא הפרשה פיזיולוגית ותקינה. כלומר, כל מכלול ההפרשות מהנרתיק שברובן המכריע הן פזיולוגיות ותקינות, סופן להיפלט ספונטנית החוצה הן מכוח הכבידה והן מפעילות פריסטלטית (התכווצויות) של שרירי הנרתיק.

ההפרשות למיניהן בשעה שמגיעות אל בין שפתי העריה (בין השפתיים הגדולות לעור ובינן לבין השפתיים הקטנות והדגדגן) עלולות לגרום לגירוי המקום וכתוצאה עלולה להתעורר תחושת גרד או צריבה. ההפרשות הללו ובעיקר ההפרשה הפטרייתית, אף על פי שהן "לחות" במהותן אינן בעלות איכויות סיכה טובות כמו איכות הסיכה הנוצרת בזמן "משחק מקדים", ביחסי מין אורליים או בעזרת ג'ל או מים.

אטימה מוצלחת של העריה על ידי תחתונית מאפשרת הימנעות מהחתמת הבגד התחתון, אך בו בזמן גורמת "לאפקט חממה" באזור לא מאוורר באופן טבעי וממילא רגיש.

יחסי מין - פיזיקה

כדי שהפין יכנס לנרתיק וינוע בתוכו באופן אטראומטי (בלא נזק), יש לוודא קיומם של שלושה מרכיבים:

1. התאמה טובה של ציר האורך של הפין ושל הנרתיק.

2. סיכה איכותית.

3. קצב החלקה אופטימלי של הפין בתוך הנרתיק.

בעוד הנרתיק ושפתי העריה הם איברים עדינים ופגיעים, הרי הפין הזקור הוא קשה ובניגוד לנרתיק והשפתיים המצופים רקמה רירית, הוא מצופה בעור קרני. בהשוואה בין העריה והנרתיק לפין, נמצא כי איבר המין של האישה רגיש בהרבה לטראומה.

בכול המקרים בהם התבקשו מטופלות להגדיר את "הפיזיות" של יחסי המין הן דיווחו שמדובר בחדירה. לשאלה כיצד למשל תתארנה את ה"פיזיות" של שימוש בגרביים הן תמיד תיארו זאת כהלבשה וזאת מתוך הבנה שהגרב בעל דופן רכה, לא יציבה ופגיעה. החדרה של כף הרגל לגרב עלולה לגרום לאצבעות להיתקע בדופן הגרב ולגרום נזק לגרב ולא להיפך.

את יחסי המין רצוי לראות יותר כהלבשה של הנרתיק על הפין. באופן זה האישה שולטת על התאמה מרבית של ציר הפין וציר הנרתיק ועל קצב תנועות הפין בין שפתי העריה וקירות הנרתיק. המקום השכיח ביותר לטראומה קלה אך מתמשכת באיבר המין של האישה הוא בעיקר החלק האחורי הקרוב גם לפי הטבעת שנקרא "הפורשט". אזור נוסף נמצא מתחת לקליטוריס (דגדגן) הממוקם בחלק העליון של איבר המין של האישה.

באשר לסיכה - ובכן אין אפשרות ליהנות או לפחות לא לסבול מיחסי מין ללא קיום סיכה מיטבית. האישה ורק האישה חייבת לוודא קיומה של סיכה מעולה בין שהיא תשיג זאת במשחק מקדים מוצלח, יחסים אורליים או באמצעים מלאכותיים (מים או ג'ל).

לסיכום

• ההפרשות היוצאות מהנרתיק הן לרב פיזיולוגיות ותקינות.
• שליטה על כניסת הפין לנרתיק חייבת להיות אצל האישה וזה כולל את הסיכה, את הקצב ואת כיוון החלקת הפין בנרתיק.
• שימוש בתחתוניות חייב להיות מוגבל בזמן.
• שימוש בבגדים תחתונים ועליונים חייב להתייחס לא רק לצו האופנה אלא גם לתנאי חום ולחות סביבתיים, סוג הפעילות הצפויה ומשכה.
• אפשר לבצע שטיפות הנרתיק עם תמיסת מיד עם תום המחזור. מומלץ עם תום המחזור ולמשך זמן קצר בלבד ( 3 ימים) לשטוף את הנרתיק עם שתי כפות חומץ בתוך 1 ליטר מי ברז. בשטיפות אלה שומרים על חומציות מתאימה של הנרתיק ומקטינים את כמות הפטרייה.
• מומלץ להשתמש בקרם המכיל מעט סטרואידים, אנטיביוטיקה ובקוטל פטריות בכול פעם שמתחילה תחושת צריבה או כאב בשפתי העריה (למשל פוליקוטן).